החלטה בתיק תא"מ 20152-11-11

1.         בפניי בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך בטענה כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה.

2.         עילת התובענה הינה השבת כספים ששולמו על ידי התובעת בגין סחורה שסופקה לה על ידי הנתבעת, כאשר סחורה זו התגלתה כולה כפגומה עד כי לא היה ניתן לשווקה/למוכרה.

3.         לטענת המבקשת, אף אחת מהחלופות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא חלה בעניינו, שכן:

            מקום משרדיה הינם בבית נקופה הסמוך לעיר ירושלים.

            מקום יצירת ההתחייבות הינו במשרדיה לנוכח העובדה כי המבקשת הזמינה את הסחורה באמצעות שיחת טלפון למשרדיה.

            מקום מסירת הסחורה הינו בעיר ראשון לציון, במחסני חב' בר-הפצה.

4.         המשיבה טענה מנגד כי לבית המשפט הסמכות לדון בתובענה לנוכח החלופות בסעיפים 3(א)3 ו- 5 לתקנות סד"א, ולנוכח מקום יצירת ההתחייבות שהינו באילת, עת "צד שלישי הציע לה לפנות למבקשת טלפונית בבקשה לשלוח לה את הסחורה ".

            המשיבה אינה מפרטת מכח מה קמו החלופות שבסעיף 3(א) 3 ו- 5.

            עיון בכתב התביעה מגלה כי המקום שנועד לקיים ההתחייבות, כמו גם מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, הינו אכן בעיר ראשון לציון, משנטען כי הסחורה סופקה ל"קבוצת בר", שהיא חברת הפצה עמה עובדת המשיבה והיא זו אשר אמורה היתה להפיץ את הסחורה ללקוחותיה. עוד נטען כי "קבוצת בר" היא זו אשר גילתה באוזניה את טענת הפגם במוצר עת החלו לקוחותיה להשיב למחסניה את הסחורה הפגומה (סעיף 9 לכתב התביעה).

5.         נותר איפוא לבחון האם בענייננו מתקיימת החלופה של "מקום יצירת ההתחייבות".

            ההתחייבות נוצרת בקיבול שנעשה בהודעת הניצע שנמסרה למציע במועד שבו הגיעה לנמען (ר' סעיף 5 ו- 60(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

            יש לבחון איפוא מה הוא המקום בו נמסרה הודעת הקיבול שהביאה ליצירת ההתחייבות בין הצדדים.

            אין חולק כי ההזמנה בוצעה באמצעות הטלפון. השאלה היא היכן בוצע הקיבול אשר שיכלל  את החוזה.

            נכון אמנם כי על הטוען להעדר סמכות מקומות הנטל להביא ראיות לתמיכה בטענתו, אך יחד עם זאת, הלכה היא כי בחינת נושא הסמכות המקומית נעשית אך ו רק על יסוד העובדות הנטענות בענין זה בכתב התביעה. ככל שמועלות בבקשה או בתגובה עובדות אשר לא הופיעו בכתב התביעה, אין להשית עליהם הכרעה בענין הסמכות המקומית.

            בכתב התביעה, טענה התובעת באופן סתמי וללא כל פירוט כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה עקב מקום ההתחייבות לביצוע עיסקה.

 דא עקא, שיחה טלפונית זו לא אוזכרה כלל בכתב התביעה אלא רק בתגובתו השניה והנוספת -עת נדרש הוא לצרף תצהיר  תמיכה לתגובתו הראשונה .

            המשיבה לא פירטה בכתב תביעתה כל נתון לענין העובדות המקימות את סמכותו של בית המשפט לדון בתובענתה, כדרישת תקנה 9(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, משמע: על המשיבה היה  איפוא להוכיח מלכתחילה מקור סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה ובכך כשלה.

            ספק רב אם היה בתגובתה המאוחרת כדי לרפא פגם זה שכן אף בתגובה זו אין כל פירוט אודות אופן ופרטי ההתקשרות, ולא ברור האם השיחה בוצעה עת שהה באילת והאם השיחה הנטענת היא זו אשר הביאה בסופו של יום לשכלול החוזה.

6.         אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הנני נעתרת למבוקש ומורה על העברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים.